שמוליק, הסרט מוכר. ידוע שג'יימי קלרקסון הוא אכזר, לפעמים. אבל בסוף הסרט הוא מגיע לכינוס של גברים בני 60 בערך שקנו בנערותם רליאנט 3 גלגלים מהיצע הדגמים שהיה, משום ש"בער" להם לנהוג ברכב משלהם ולצורך נהיגה במכונית זולה זו הם חויבו רק ברישיון דו-גלגלי. הם התאהבו ברכב זה על כל מגרעותיו ומחזיקים בו במצב נסיעה עד היום. אספר לך שבגיל 20 - 21 הלכתי לברר האם ביכולתי לקנות סובארו 600 חדש (מנוע אחורי) והסתבר שלא. (בין השנים 1988 ל- 1991 היה לי אחד כזה שקניתי משומש והייתי מרוצה מאוד ממנו).
ואז הגעתי לרח' הרצל פינת שדרות בן-צבי. שם היתה סוכנות למכירת רליאנט. אפילו נתנו לי לעשות סיבוב בדגם קיטן. למעשה אני די מצטער שלא קניתי אז. מדובר ברכב 4 גלגלים לא רע בכלל. אבל שמתי לב שהיבואן לא נערך כהלכה עם פריסת שרות וחששתי שכעבור זמן קצר לא יהיה לרכב לא אבא ולא אמא - מה שהסתבר כנכון. נתנו לי רכב הדגמה שדלתותיו בקושי נפתחו או נסגרו וכששאלתי ענו לי: "דרוש רק כיוון". להלן כתבה מוויינט: הרליאנט מתה
עולם הרכב עומד ומצדיע - זמנה של הרליאנט רובין ושלושת גלגליה הגיע. עד כאן
עמית לאוזון עדכון אחרון: 05.02.01 , 11:41
פחות מארבעה גלגלים, פחות מ-5 ליטרים דלק למאה קילומטרים, פחות מ-850 סמ"ק ויותר נוסטלגיה מרוב המכוניות. זו הייתה הרליאנט רובין, אחרונת המכוניות שהתספקו בשלושה גלגלים, וחלל נוסף במלחמה על העתיד.
מי זו רליאנט?
בשנת 1934 הקים טום לורנס את חברת רליאנט הנדסה, עסק קטן בחצר האחורית של ביתו. שנה ושלושה גלגלים מאוחר יותר, בינואר 1935, התגלגלה אל הכביש מכונית הרליאנט הראשונה, שבאותו זמן לא ידע איש כמה זמן תחזיק מעמד. למען האמת, אף אחד לא נתן לה צ'אנס מיוחד לשרוד אפילו שנה-שנתיים. בכל זאת, התברר כי הרליאנט הקטנה דווקא מחזיקה מעמד לא רע בכלל והייצור נמשך, אם כי כמובן במספרים קטנים יחסית.
מלחמת העולם השניה קטעה את ייצורה של הרליאנט, אולם כבר בשנת 1946, לאחר סיום המלחמה, חזרה רליאנט לייצר מכוניות בנות שלושת הגלגלים, הפעם עם דגם הריג'נט. בשנת 1953 החליף את הריג'נט דגם הרגאל שזכה למנוע של 16 כ"ס והגיע למהירות מרבית של 96 קמ"ש. הרגאל זכתה למספר רב של גרסאות ובשנת 1956 אף הייתה למכונית הראשונה שיוצרה כולה מפיברגלאס - זוכרים סוסיתא? למעלה מ-20 שנים שמרה הרגאל על גחלת רליאנט, עד שבשנת 1973 זכתה לגוף חדש לחלוטין, ממנוע משופר בן 750 סמ"ק ושם חדש - רובין.
מותה של אגדה
השבוע תרד מפס הייצור האחרונה ממכוניות הרליאנט רובין, מי שהייתה הנושא לאינספור בדיחות בענף הרכב העולמי. סופה של הרובין מגיע לאחר ירידה קבועה ומתמשכת בביקוש שהביאה כמובן לירידה בכמות המכוניות המיוצרות מכ-300 בשבוע ל-10 בלבד.
הרליאנט רובין הוצגה כאמור בבריטניה בשנת 1973 כמחליפת הרגאל, שסיימה אז תקופת ייצור ארוכה של כ-20 שנה. הרובין הייתה מוקד מיידי לחיסכון מתמשך, החל משלושת גלגליה ועד למנוע קל המשקל בנפח זעום של 748 סמ"ק. המנוע הראשון ייצר 32 כ"ס בלבד אך הציע ביצועים סבירים לאור משקלה הקל של המכונית; זה, אגב, עמד על כ-100 ק"ג בלבד (מאה קילוגרם, זו אינה טעות) ובבריטניה הספיק רשיון לאופנוע בלבד על-מנת לנהוג בה.
בשנת 1976 הוחלט לפנק את "חובבי הביצועים" ומנוע הרליאנט הוחלף במנוע בנפח 850 סמ"ק בעל הספק מרבי של 40 כ"ס. בעזרת המנוע החדש זינקה הרליאנט על שלושה גלגליה למאה קמ"ש בפחות מ-16 שניות והגיעה למהירות מרבית של 140 קמ"ש. ללא ספק, שיפור ניכר. הרליאנט יוצרה במספר גרסאות, כולל גרסת טנדר פתוחה, ושמרה על מנוע ה-850 סמ"ק עד לדגם האחרון שלה שיוצר בשנת 1997.
בספטמבר 2000 ייצרה חברת רליאנט גרסה מוגבלת ומיוחדת של הרובין שזכתה לכינוי רובין 65. גרסה זו, שבאה לציין 65 שנה לייצור הרכב התלת-גלגלי הראשון בשנת 1935, נמכרה עד לדצמבר 2000 וכללה תוספות ייחודיות כמו גימור עץ ללוח המחוונים וידיות כרום לדלתות.
מתגעגעים
דרכה של הרובין הגיעה לקצה כחלק מסיפור ידוע מראש. אגב, תרומתה של רליאנט בהחלט קיימת, זאת לאחר שהחברה החלה לייבא מספר דגמים של מכוניות מיקרו, ארבע גלגליות, שעלו הרבה פחות ונתנו הרבה יותר מהרובין הותיקה.
"הרובין החלה לאבד מהקסם שלה עם השנים" אמר דובר רליאנט, נואל פאלמר, והסביר כי "בעלי המכוניות מאוד מאוד נאמנים ואולם עם השנים הם הולכים ומתמעטים..."בקישור
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-483088,00.html אפשר לראות שני תצלומים. וקישור מויקיפדיה באנגלית ובו תמונות של הקיטן שכמעט קניתי:
http://en.wikipedia.org/wiki/Reliant_Kitten.
פורסם: א' פברואר 16, 2014 12:24 pm
סרט קשה לצפיה למי שמשפץ רליאנט 
